"שיר-לי": כתיבה טבעית כמקדמת בריאות.
בחינת דגם שירתרפיה יצירתית בהכשרת יועצים חינוכיים
“SHIR-LI”: NATURAL WRITING FOR PROMOTING HEALTH.
EXAMINATION OF A CREATIVE POETRY THERAPY MODEL
AN
IN THE TRAINING OF EDUCATIONAL COUNSELORS
"בריאות" היא מצב של רווחה פיסית, נפשית וחברתית מיטבית, ולא רק היעדר
מחלה וחולשה (אנטונובסקי, 1998). יועצים חינוכיים מובילים תהליכים לקידום
צמיחה רגשית, חברתית וקוגניטיבית אצל תלמידים במערכת החינוך. התנסותם
העצמית ברכישת כישורי פתיחות בראייה רחבה, עשויה להשפיע על תבונתם
המקצועית לבד משליטה בכלי יישומי מקדם בריאות. דגם השירתרפיה היצירתית
("משלי") מציע שימוש מכוון בכתיבה ובתהליכים האינטראקטיביים הנלווים לה
להעצמת ילדים, בני נוער ומבוגרים. מטרתה לתרום למודעות עצמית, גילוי עצמי
ומימוש עצמי (לורנץ, 2000).
מטרת המחקר הייתה זיהוי
מרכיבים תרפויטיים במהלך התנסות של הסטודנטים ובסופה:
(1) במיקום עמדותיהם כלפי תחושותיהם. (2) בתוצרים הכתובים.
לשירה
ערך תרפויטי בחזרה על דגמים של משכי זמן וארגונם, והתחברותה לאינטימיות
(Mazza, 1999).
כוחה הוא באפשרות לקתרזיס באמצעות שחרור רגשות והעלאתם אל ההכרה
(Rojcewicz, 2001).
כתיבה
יצירתית תורמת לבריאות כאשר היא נוגעת ברגשות, חיוביים כשליליים, ומאפשרת
התמודדות עם אמוציות ברמה קוגניטיבית. השפעתה היא בדומה לתרופה מרגיעה
המשפיעה על הגוף (Pennebaker, 1997).
דגם השירתרפיה היצירתית מקיים תהליכי כתיבה ספונטאנית, שזורת יסודות
מוסיקליים, בצירוף תהליכים ביבליותרפיים הקשורים בטקסטים שחיברו המשתתפים
עצמם.
בסדנה
השתתפו 19 סטודנטים לייעוץ בשנה ב' (תכנית הסבה לאקדמאים במדעי ההתנהגות
והחברה). הסדנה המובנית התקיימה פעם בשבוע, במשך 12 שבועות. בכל מפגש (בן
שעה וחצי) התקיימה כתיבה לאור נושא נתון רב-אסוציאציות ("חוט", "ענן",
"עמוק בפנים", וכו'), קריאה במליאה, והתייחסות מקבֶּלֶת לכותב/קורא ולמה
שכתב. כל משתתף טיפח "ספר פרטי" משלו, וכמו כן הוצא לאור "עיתון" שבועי,
שבו הופיעו המשתתפים ברוטציה.
לצורך המחקר נבנה דיפרנציאל
סמנטי על סולם בן 7 דרגות שהועבר מדי מפגש (ביטוי תקוע/זורם, מגע עם
רגשות, למידה על עצמי ועל אחרים, תחושה, ביטחון עצמי וכדומה). בתום הסדנה
נכתב משוב חופשי על התהליך כולו, שנותח על-פי קריטריונים של תוכן. מדגם
תוצרים נבחן על-פי קריטריונים ספרותיים פשוטים והימצאות רגשות ותחושות,
באופן ישיר או באמצעות המטאפורה.
שאלות המחקר היו: האם יחולו
שינויים בעמדות הסטודנטים בכיוון ההכרה בתהליך הכתיבה בסדנה כתורם להקלה
ולהרחבת המודעות העצמית? האם יהא ביטוי לכך במשובים, והאם ישקפו התוצרים
מאפיינים תרפויטיים (מקצב, וצרכים פסיכולוגיים).
בשאלוני העמדות נמצאו
שינויים בכיוון החיובי בערכים אלה ולפי הסדר: ביטוי זורם (לעומת תקוע),
תחושה טובה (לעומת לחץ), מגע עם רגשות, ביטחון עצמי, למידה על עצמי ועל
אחרים. ניתוח תוכן המשובים מצביע על המרכיבים המשמעותיים האלה ועל-פי
הסדר: דימוי עצמי חיובי (שליטה עצמית, ביטחון עצמי, עוצמה, חיבור
לכוחות), הנאה, קתרזיס (ביטוי לרגשות, זיכוך), למידה על עצמי ועל אחרים.
בניתוח מדגם תוצרים נמצאו מקצב וחריזה פשוטים, ביטוי לצרכים פסיכולוגיים,
ישירות ובאמצעות המטאפוריקה.
תוצאות המחקר מצביעות על
הימצאות מרכיבים תרפויטיים בתוצרים והכרה קוגנטיבית בהם של המשתתפים
בסדנה לשירתרפיה יצירתית. מכאן, שהיא עשויה לשמש כלי חינוכי-ייעוצי
מעצים, הן לתלמידים והן למבוגרים.
תוצאות המחקר מאששות את
ההכרה בחשיבותה של השירתרפיה היצירתית כמשחררת רגשות, כמסייעת לקתרזיס
ובעקבותיו לאיזון. קתרזיס מוכר כתורם לבריאות ולמיטביות
(Gladding, 1995).
"קידום בריאות" מאופיין גם בגישת העצמת האדם כשלמות, והולמת את תפיסת
הייעוץ החינוכי העדכנית.
ביבליוגרפיה
אנטונובסקי, א. (1998).
המודל הסלוטגני כתיאוריה מכוונת בקידום הבריאות. מגמות, כ"ט,
170-180.
לורנץ, ד. (2000). "משלי"
שירתרפיה יצירתית. הוצאת אח.
Gladding, S. T. (1995). Creativity in counseling. Counseling and
human development, 28, 1-12.
Mazza, N. (1999). Poetry therapy: interface of the arts and
psychology. Boca Raton, FL : CRC Press.
Pennebaker, J. (1997). Opening up: the healing power of experience
emotion. New York, NY : Guilford Press.
Rojcewicz, S. (2001) The language of the gods. Journal of poetry
therapy, 14 (4),
213-229.
